מה יקרה אם
אני לא אתגייס?
מי גייס את
הגבינה שלי?
כמה חיילים צריך
כדי להחליף נורה?
של מי
הבטחון
הזה?
אל תתנו לנו רובים
גיוס לכולם—לא בבית ספרנו

מרים הדר מירשוואם

מרים הדר מירשוואם (18/5/09)
הפחדה, אני לומדת בימים אלה, זה כשאת מגלה שהחוק יכול לפנות נגדך, להתנכל לך. זה לא ממש בא בהפתעה: אני חיה במדינה הנשלטת על ידי כוחות הבטחון, מדינה שבה החוקים, שעדיין לרוב מגנים על אנשים כמוני, כבר מזמן קיבלו פרשנות שונה ומופעלים בצורה אחרת לגמרי כלפי האזרחים הפלסטינים. אולם כל מה שידעתי עד כה קיבל מימד חדש עתה, אחרי שנחקרתי על ידי אדם ששמו עמיחי ( "העם שלי חי"). לוקח זמן מה עד שאני קולטת, אי שם, באמצע רשימת השאלות של החוקר שלי, שהשיחה איתו אינה מתבצעת על פי הכללים הרגילים של דיאלוג ושל תקשורת אזרחית. שום דבר בחיי לא הכין אותי לכך: כל מילה שאני אומרת, לא זו בלבד שתוקפא ותישמר לנצח (אחר כך אתבקש לחתום על הפרוטוקול; התחושה היא כאילו חתמתי על ויתור על המילים שאמרתי, ניתקתי את קו החיים שלהן) – אלא שאפשר יהיה גם להשתמש בה כנגדי. אני תחת אזהרה של קריאה משבשת. אפילו בדקדוק אין מתחשבים כאן.
פרופיל חדש תחת חקירה, מרים הדר