פטור על רקע נפשי (פרופיל 21 נפשי)
אם את מרגישה שאינך יכולה לשרת מסיבות נפשיות, ומסיבה זו רוצה לקבל פרופיל 21 – הנה תיאור קצר וכללי של התהליך, שמתאים גם למלש"בים, גם לחיילים בסדיר וגם למשרתי מילואים:
- השגת מסמכים מאנשי מקצוע אזרחיים בתחום בריאות הנפש, שיתארו את המצב הנפשי שלכם. מסמכים כאלה בדרך כלל עוזרים בקבלת תור לקב"ן ובקידום פטור נפשי.
- פגישה עם קב"ן (קצין בריאות נפש).
- אם הקב"ן יתייחס ברצינות לבעיה, הוא יפנה אותך לפסיכיאטר, שיחליט אם לשחרר אותך משירות.
- הפסיכיאטר יעביר את הפניה לוועדה רפואית, שמאשרת את ההחלטה, ולמעשה משמשת כחותמת גומי בתהליך.
אם המפקדים לא העבירו את הפנייה שלכן, או אם הקב"ן לא טיפל במקרה שלכן ברצינות – תוכלו להגיש קבילה. אם הקב"ן התנהל באופן מטריד או פוגעני, הקבילה יכולה להוביל להחלפת הקב"ן שיטפל במקרה שלכן. קחו בחשבון שלפעמים הגשת קבילה עלולה לגרור התנכלויות מצד אנשי צבא.
לאורך התהליך יהיו כל מיני נקודות של אי ודאות: אולי לא יאמינו לכם, אולי ירצו לגרום לכם להרגיש שלא מאמינים לכם ושאתם משקרים. אבל אם אתם יודעים שהמצב הנפשי שלכם לא מאפשר לכם להמשיך לשרת, אל תתנו לזה לבלבל אתכם ותתעקשו. אף אחד לא יודע מה עובר עליכם כמו שאתם יודעים, וגם אם ניסיון אחד לא עובד, אפשר לנסות שוב ושוב.
הכי חשוב: בכל מקרה שהוא אל תפגעו בעצמכם ואל תנסו לזייף ניסיון התאבדות או פגיעה עצמית. אלו לא דרכים טובות להתמודד עם הקשיים שהצבא מעורר. זה מסוכן, זה לא יעזור וזה יכול ליצור בעיות חדשות בלי לפתור את הקיימות. ניסיון אובדני יכול להביא, במקרים מסוימים, לאשפוז כפוי. הכרנו לא מעט מקרים שבהם הצבא עצמו הפנה חייל למיון בעקבות ניסיון התאבדות, אך העניין טויח על ידי המפקדים והחייל נשאר בצבא, בלי התקדמות לקראת פטור נפשי. בקיצור, לא יעיל ולא מומלץ.
מסמכים מגורמי בריאות הנפש האזרחיים
מסמכים מקצועיים מאנשי מקצוע אזרחיים בתחום בריאות הנפש – פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי ומטפלים מוסמכים אחרים – יכולים לעזור מאוד לקבלת פרופיל 21. בסוף מפגש עם אשת המקצוע תקבל סיכום טיפול – מסמך שמפרט את התסמינים או הבעיות שהיא איתרה אצלך לפי מה שעלה בפגישה איתך. אם מדובר בפסיכיאטר, הוא ירשום בסיכום הטיפול מהי האבחנה הפסיכיאטרית או ה"הפרעה" שממנה אתה סובל, שאותה הוא אבחן על סמך סימפטומים נפשיים והתנהגותיים בהתאם למדריכים מקצועיים, כמו ה-DSM – המדריך האמריקאי לאבחון הפרעות נפשיות (תוכלו לקרוא על האבחנות השונות והסימפטומים שלהן בחיפוש בגוגל של DSM ושם ההפרעה). הפסיכיאטר יחליט כמה פגישות איתך נדרשות לצורך אבחנה כזו. אין טעם ללחוץ עליו לקבל אבחנה מהר, אבל כדאי להגיד לו אם מדובר במצב דחוף. כמו כל רופאה, הפסיכיאטרית מכינה סיכום במהלך הפגישה איתך, ולפי חוק זכויות החולה זכותך – או זכותם של הוריך, אם עוד לא הגעת לגיל 18 – לקבל כל מסמך רפואי שנוגע לך. אחרי הפגישה בקשו את סיכום הטיפול ממשרד המרפאה (ולא מהפסיכיאטר עצמו).
סיכום הטיפול לא אמור להתייחס לצבא, ולמעשה עדיף שלא יזכיר אותו, כי זה עשוי ליצור את הרושם שהמסמכים 'מוזמנים' מראש, להוריד את האמינות שלהם בעיני הצבא ואולי אפילו לעורר אנטגוניזם. מוטב גם שלא יהיו במסמך המלצות לצבא. אנשי צבא, כולל קב"נים ופסיכיאטרים מטעמו, לא אוהבים כל כך שגורמים אזרחיים אומרים להם מה לעשות. כל מסמך מקצועי שמתייחס למצבכם הנפשי ומשקף מצוקה נפשית מספיק חמורה – יספיק, והוא ייתפס כאמין יותר אם לא יתייחס לצבא אלא נטו למצב הנפשי של האדם.
איך משיגים את המסמכים האלו?
לפני גיוס / אנשי מילואים
- האפשרות הזולה ביותר, שנתפסת כאמינה יותר מצד הצבא – פנו לרופא המשפחה בקופת החולים ובקשו הפניה לפסיכיאטר. עלות המפגש צפויה להיות בערך 100 ₪, תלוי בקופה ובסוג הביטוח הרפואי שלכם. אחרי השיחה עם הפסיכיאטר תוכלו לבקש ממשרד המרפאה שלו את סיכום הפגישה.
- אפשר לפנות לפסיכיאטר פרטי ולשלם לפחות 600 ₪ לפגישה ועוד 3,000-1,000 ₪ למסמך שהפסיכיאטר יכין. כאמור, אין צורך להזכיר שהמסמך הוא בשביל הצבא.
- אפשר לגשת לחדר המיון בבית החולים (רגיל, לא פסיכיאטרי). אם יש לכם הפניה והתחייבות מקופ"ח לא תידרשו לשלם. בלי המסמכים האלה תתחייבו לשלם 1000-800 ש"ח לפנייה ביום, או 200 ש"ח בלילה. ברוב המקרים קופת החולים תכסה את העלות בדיעבד. בסוף הביקור במיון תקבלו "מכתב שחרור", שמכיל התרשמות רפואית ממצבכם. חדרי המיון בבתי החולים עמוסים מאוד, ומתוך התחשבות בחולות ובחולים אחרים כדאי להגיע אליהם רק במצבים קשים או דחופים במיוחד, או כשאין ברירה אחרת.
- אפשר לפנות לפסיכולוג ולבקש סיכום פגישה. אם אתם כבר מטופלים אצל אשת מקצוע מתחומי בריאות הנפש הכי פשוט יהיה לבקש ממנה – טיפול ממושך יכול לחזק את הערך של המסמך. בשביל מלש"בים, גם מכתב מיועצת בית ספר או ממחנכת כיתה יכול לעזור, אבל קחו בחשבון שמכתב כזה לא תמיד יספיק כדי לקבל תור לקב"ן ותצטרכו להתעקש.
בשירות סדיר / נפקדות / עריקות
- חיילת בשירות סדיר או עריקה עד 60 יום אמורה לקבל שירותים רפואיים בחסות צה"ל. בתקופה הזו הביטוח של קופות החולים לא תקף, לכן כדי לקבוע פגישה עם פסיכיאטר עומדת בפניך האפשרות היקרה יותר של פנייה לאיש מקצוע פרטי אזרחי לבריאות הנפש, כדי לקבל מסמך המעיד על מצבך הנפשי.
- אחרי 60 ימי נפקדות או עריקות את זכאית שוב לטיפול רפואי בקופת החולים שבה טופלת לפני השירות הצבאי, ותוכלי לקבוע דרכה פגישה מסובסדת עם איש מקצוע מתחומי בריאות הנפש.
- בנסיבות דחופות שבהן אין מספיק זמן לקבוע פגישה עם פסיכיאטר, או כשהמצב קשה במיוחד – למשל בעת התקף חרדה – יש אפשרות להגיע לחדר המיון הקרוב. מכתב השחרור מהמיון יוכל לשמש אותך מול הצבא. שימו לב: חשוב לפנות לחדר מיון רגיל של בית חולים כללי ולא למיון פסיכיאטרי, כי רק במיון רגיל תקבלי מסמך רפואי שמעיד על מצבך, בלי אשפוז. חשוב גם לפנות לשם באופן עצמאי ולא דרך הצבא, כדי לקבל התייחסות רפואית רצינית למצבך. אמנם תידרשי לחתום על התחייבות תשלום לבית החולים, אבל אם הפנייה הייתה מוצדקת מבחינה רפואית, הצבא אמור לכסות את העלות.
כשתלכי לאיש המקצוע, במיוחד אם תגשי למיון, יעזור להגיע בליווי בן משפחה או חבר, שיוכל להסביר את מצבך ואת המצוקה שאת נמצאת בה, לוודא שמתייחסים אליך בצורה ראויה ומכבדת ושלא עושים דברים בניגוד לרצונך, ולהיות איתך במהלך ההמתנה, שבמיון יכולה להימשך שעות ארוכות. זה יכול להקל עליך וגם לעזור לאנשי המקצוע להבין שיש פה בעיה רצינית.
הליך קבלת הפטור
הליך קבלת הפטור על רקע נפשי יכול להיות מתיש ולהימשך חודשים, אבל כמעט ואין בו סיכונים (כמו כליאה). שימו לב שמאוד חשוב להתמיד בניסיונות: אם התהליך לא עובד פעם אחת, סיכוי גדול שהוא יעבוד אם תחזרו עליו ולא תוותרו. רבים נפלטים מהמערכת הצבאית לפני סיום השירות באמצעות פטור זה.
1| קבלת זימון לקב״ן
לפני צו ראשון ובמהלכו
אפשר לפני הצו הראשון לנסות לשלוח ללשכת הגיוס מסמכים רפואיים עם אבחנה ברורה של בעיה קשה, אבל הצבא כמעט תמיד יתעקש שתעברו צו ראשון, בלי קשר למצבכם, ורק במקרים נדירים יהיה מוכן להתייחס למסמכים לפני כן.
עם הזימון לצו הראשון אמור להישלח אליכם שאלון רפואי שחלק ממנו אתם צריכים למלא, ואת השאר רופאת המשפחה. חשוב לציין בשאלון כל בעיה רפואית, בלי לשכוח או להסתיר מידע. אם יש לכם היסטוריה של טיפול נפשי, חשוב לוודא שזה מצוין בתשובה המתאימה לשאלון. לרוב זה יוביל לכך שהצבא יזמין אותכם לשיחה עם קב"ן כחלק ממיוני הצו הראשון (לרוב בזימון נפרד ליום אחר). אם עדיין לא הייתם בטיפול נפשי, אבל יש מצוקה נפשית שתרצו להעלות מול הצבא – יש טעם לפגוש פסיכיאטרית או פסיכולוגית מבעוד מועד, אם יש לכם זמן ואפשרות.
במהלך הצו הראשון עצמו חשוב שתזכירו את המצוקה הנפשית שלכם, ואפילו תבקשו במפורש שיחה עם קב"ן. מעבר לכך, זכרו שהצו הראשון והמבחנים שתעברו (פסיכוטכני, הבנת הנשמע ועוד) בו קיימים כדי שהצבא יוכל להעריך עד כמה תתאימו כחיילים, לבחון את מידת הכשירות וההתאמה שלכם לתפקידים שונים בתוכו, ולהתרשם ממידת המוטיבציה שלכם לשרת. אם אינכם מתכוונים להתגייס, אפשר בהחלט להודות שאין לכם מוטיבציה לשרת בצבא. אם אין לכם כוונה להוכיח לצבא שתהיו חיילים מעולים, שחבל מאוד לוותר על שירותיכם – אין צורך להשקיע במבחני הצו הראשון, שהתוצאות שלהם לא מגיעות לשום מקום מחוץ לצבא. לרוב, ככל שהצבא מעריך שתהיי חיילת "איכותית" יותר, כך תהליך קבלת הפטור יהיה מורכב וארוך יותר; ככל שהצבא ירצה אותך פחות – כך יגדל הסיכוי שהוא יעדיף לתת לך פטור בגלל מצוקה נפשית, בדרגת חומרה שאולי בנסיבות אחרות לא הייתה מספיקה לפטור.
אחרי צו ראשון ולפני הגיוס
שלחי למיטב מסמכים מאנשי מקצוע אזרחיים (פסיכיאטר, פסיכולוג וכל בעל מקצוע אחר בבריאות הנפש) שמעידים על מצבך הנפשי. גם "חוות דעת תפקודית" על מצבך הנפשי מיועצת בית הספר או ממחנכת יכולות לעזור. צרפי למסמכים מכתב מקדים, שמתמצת את האבחנות וכולל בקשה לראות קב"ן. אחרי ששלחת אותם לפחות באחת הדרכים שמפורטות ליצירת קשר באתר של מיטב, כדאי מאוד לבדוק שהמסמכים התקבלו ונמצאים בטיפול. חשוב לפנות אליהם בעניין זה כמה שיותר זמן לפני הגיוס, כי הליכים צבאיים נוטים להיות איטיים. ככה גם תורידו מעצמכם לחץ וגם תגדילו את הסיכויים שלכם להשתחרר. במידת הצורך, פניות חוזרות ומכתבים תקיפים למיטב, וטלפונים לברה”ן תל השומר (03-9489999) יכולים לעזור לכם לפגוש קב"ן לפני ההתייצבות.
ביום הגיוס
ביום הגיוס יש לך הזדמנות אחרונה לראות קב”ן בעודך מחוץ למערכת הצבאית. מרגע ההתחיילות התהליך נהיה הרבה יותר מסובך. אם יש לך ברירה, אל תחכה עד יום הגיוס בבקשה לראות קב”ן אלא עשה זאת מוקדם יותר, באמצעות פנייה למיטב, גם אם מדובר בשבועות ספורים לפני הגיוס. קחו בחשבון שלפנות למיטב כמה ימים לפני הגיוס זה מאוחר מדי כדי לקבל פגישה עם קב"ן ביום הגיוס. במקביל, תדאגו להשיג מסמכים מאנשי מקצוע אזרחיים (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובדת סוציאלית, מסמכי שחרור ממיון) שמתארים את מצוקתכם.
כדי לקבל פגישה עם קב"ן עם פחות סיבוכים וסיכונים, תוכל להגיע ביום הגיוס ללשכת הגיוס האזורית שאתה משויך אליה ולא לבקו"ם בתל השומר. חשוב שתגיע עם מסמכים מאיש מקצוע, ותצטרך להתעקש כדי להצליח להיכנס. בלשכת הגיוס לרוב יגיבו בדחיית תאריך הגיוס וקביעת תור לקב"ן, בלי הסיכון להגיע לכלא או לטירונות.
אם אתם כן מגיעים לבקו"ם ביום הגיוס – תהליך החיול לא כולל בדיקה נפשית, ולכן חשוב לבקש לראות קב”ן מכל גורם בשרשרת החיול, ולמעשה עוד לפני ששרשרת החיול עצמה מתחילה. הפגינו את המצוקה שלכן והציגו מסמכים רפואיים אזרחיים שמאבחנים את מצבכן, אם יש כאלה. חיילי בסיס הגיוס ינסו לטרטר אתכן מחייל לחייל וממפקד למפקד. תתנו לכולם את ההרגשה שבשביל זה הגעתם, עד שתגיעו לאחד שיאפשר לכן לראות לקב”ן. מפקד יפנה אתכן לקב“ן רק אם הוא יבין שאתם באמת זקוקים לזה. חשוב שהוא יבין שאינכם מסוגלים לעבור שרשרת חיול בשל קושי אמיתי.
תגובות אפשריות של החיילים והמפקדים בשרשרת החיול:
- “קודם תעבור שרשרת חיול / ריאיון מקדים / תתפנה לטירונות, ואז תוכל לראות קב”ן" – זה לא נכון! יש אפשרות לראות קב"ן לפני הטירונות, ומי שאומר אחרת פשוט לא רוצה להתאמץ.
- הבטחות (“תעשה X ותקבל מה שתרצה”) או איומים (“אם לא תעשה X נכניס אותך לכלא”) – ברוב המקרים מדובר בשקרים שנועדו לעשות עליכם מניפולציה, לגרום לכם לציית להוראות הסטנדרטיות ולהתחייל. אל תיבהלו! חשבו היטב אם מה שמבקשים מכם הגיוני, ועשו רק מה שאתם מסוגלים לעשות במצב המצוקה שבו אתם נמצאים.
- לתת לך לחכות זמן רב, כאילו לא שמים לב שאת שם. אם תחכי בסבלנות, בסוף יגשו אלייך, ותוכלי לבקש קב"ן.
מבחינתם, כל עוד אתם מתקדמים בשרשרת החיול, אין שום בעיה. אם יש איזשהו תירוץ, איום, שקר או הונאה שיגרמו לכם לעבור מחולייה אחת בשרשרת לחולייה השנייה, במקום להגיע לקב"ן, הם ישתמשו באותה השיטה גם כדי להעביר אותכם בכל החוליות האחרות, עד האוטובוס שמוביל לבסיס הטירונות, ובשלב הזה אתם כבר הופכים לבעיה של מישהו אחר. אל הקב"ן מפנים רק את מי ש"נתקעים" כבר בתחילת השרשרת ואי אפשר להזיז אותם לחולייה הבאה.
אחרי הפגישה (ראו בהמשך) הקב”ן יחליט אם להפנות אותך לפסיכיאטרית צבאית ומשם לוועדה רפואית, או לקבוע לך תאריך גיוס חדש. אם נקבע לך תאריך גיוס חדש יש לך זמן להיפגש עם עוד קב”ן, וחיוני שלפני כן תשיגי עוד מסמכים מאנשי מקצוע אזרחיים, שמעידים על מצבך הנפשי. המפתח כאן הוא התעקשות, וברור לנו שזה לא פשוט במצב הנפשי שבו את עשויה להימצא. שמרי איתנו על קשר לקבלת ליווי בתהליך.
אחרי הגיוס
בכל שלב במהלך השירות הסדיר תוכל לבקש מהמפקד האישי שלך או ממרפאת הבסיס לראות קב”ן. לפי הנהלים הצבאיים, מיום שביקשת – יש להפגיש אותך עם קב"ן תוך 14 יום, אפילו שבדרך כלל לוקח זמן רב יותר למפקדים להעביר את הבקשה. במקרה כזה יכול לעזור להראות להם שאתה מודע לנהלים ולזכות שלך לפגוש קב"ן תוך שבועיים לכל היותר. במקרים שבהם המפקדים מתרשמים שחיילת נמצאת במצב של מצוקה נפשית, למשל בסכנה ממשית לפגוע בעצמה – הם חייבים לתת לה לראות קב"ן תוך 48 שעות (תחת פתיחת "נוהל התאבדות"). ודא שלא מתעלמים מהבקשה שלך, ובמקרה הצורך חזור עליה שוב ושוב, תוך הפגנת הקושי התפקודי שלך במסגרת השירות.
הטירונות זו התקופה הקשה ביותר לקבל שחרור. אמנם יתכן שיתנו לכם לפגוש קב"ן במהרה בשל החשש מכך שתקבלו נשק, אך הרבה פעמים יספרו לכם שאין קב"ן זמין, או שיגידו לכם: "לכולם קשה בטירונות, קודם תסיים טירונות ואז נראה", או "יהיה לך קל יותר לראות קב"ן אחרי שתסיים טירונות ותשתבץ בתפקיד/בסיס קבוע". האמת היא שיש קב"נים גם בבסיסי הטירונות, ואם המצב הנפשי שלכם דורש את זה – התעקשו לראות קב"ן כבר בטירונות. המריחות האלה קורות בכל שלב בצבא. אחר כך הם יגידו "תסיים קורס ואז יהיה לך יותר קל לראות קב"ן", וזה רק יימשך – זו הדרך שלהם לייצר ציות. אם אתם בטוחים שאתם לא מסוגלים – תתעקשו לקבל פגישה עם הקב"ן כבר עכשיו, הכי דחוף שיש. ייתכן גם שהקב"ן שתפגשו בטירונות ימרח אותכם ויגיד כי "לכולם קשה בטירונות, תסיים את הטירונות ותראה שיהיה בסדר" או "תסיים את הטירונות ואז נדבר על שחרור" ותשובות בסגנון, אך גם כאן – אם תתעקשו, ותצליחו להעביר לקב"ן את מצוקתכם, ייתכן והוא ישחרר אותכם.
אם המפקדים שלך לא נענים לבקשתך ולא נקבעת לך פגישה עם קב”ן, פני לקצינת פניות הציבור של צה"ל או למוקד חיל הרפואה (03-9489999), רצוי עם מסמך מגורם אזרחי של בריאות הנפש. במקרים כאלה יעזור מאוד שאחד ההורים יתקשר ויתאר את מצבך ולמה אתה מדאיג אותם.
נפקדים / עריקים
אם המצב הנפשי שלך הביא אותך לנפקדות או עריקות, חשוב מאוד לטפל בזה בהקדם האפשרי, בגלל הסיכון בכליאה. הזכות שהייתה לכם כחיילים לראות קב"ן תוך 14 יום כבר לא תקפה, אך יש אפשרות אחרת: תוכל להגיע למרכז בריאות הנפש* (ברה”ן) בתל השומר (או אם את משרתת בחיל האוויר – לירפ”א בתל השומר), ולהתעקש שיקבעו לך פגישה עם קב”ן או קפ”ס (קצין פסיכולוגיה) תורן, ללא תור. במקרה כזה הכרחי שיהיו לך מסמכים שמעידים על מצבך הנפשי. יתכן שתאלץ לחכות כמה שעות עד שייענו לבקשתך. יכול להיות גם שלא יתנו לך להיפגש עם קב”ן, אבל יצרו קשר עם היחידה שלך ויבקשו להפגיש אותך עם קב”ן כשתחזור, לפני שתעלה למשפט. אם אתם במצב של נפקדות או עריקות, כדאי מאוד להיות בקשר עם רשת הליווי של פרופיל חדש.
* הגיעו למסוף האוטובוסים העיקרי של תל השומר, המשותף למחנה הצבאי ולבית החולים. לכו לקראת שער הבסיס הראשי (שער צפון/קדרון), ו-20 מטרים לפניו תראו ש"ג נפרד משמאל. זאת הכניסה לברה"ן.
מילואים
כדי לקבל פטור על בסיס פרופיל 21 משירות מילואים, תצטרך לפנות לקצינת הקישור בבקשה לראות קב”ן, בצירוף מסמכים שמעידים על מצבך הנפשי מאנשי מקצוע אזרחיים (פסיכולוג, פסיכיאטר או כל איש מקצוע אחר מתחומי בריאות הנפש). המסמכים אלה יעזרו מאוד לקביעת פגישה עם קב"ן, ואולי אפילו יהיו תנאי לכך, ולא תיקבע לך פגישה בלעדיהם.
2| הפגישה עם הקב״ן
קב”ן הוא עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר, שהוא גם קצין שעובד בשביל הצבא. בסמכותו לנהל שיחות תמיכה וייעוץ עם חיילים או מלש”בים שמגיעים אליו, וגם להמליץ על מתן פטור או הקלות בשירות לגביהם. רצוי להגיע לפגישה איתו עם מסמכים מאנשי מקצוע אזרחיים (פסיכולוגית, פסיכיאטרית, עובדת סוציאלית ואנשי מקצוע אחרים מתחומי בריאות הנפש), שמציגים את הקושי שאת מתמודדת איתו. הפירוט שנציג לגבי התנהלות הפגישה עם הקב"ן רלוונטי למלש"בים, חיילים בסדיר ומשרתי מילואים באותה מידה.
הקב”ן מאבחן מצבי מצוקה נפשית על פי הסימפטומים המקובלים ברפואה המודרנית, למשל לפי ה-DSM – המדריך האמריקאי לאבחון הפרעות נפשיות. לדוגמה: הוא יאבחן אדם כסובל מדיכאון על סמך סימפטומים כמו חוסר תיאבון, הפרעות בשינה, תנועתיות איטית, חוסר אנרגיה, חזות עייפה, חוסר עניין בסביבה וכדומה. ברור לנו שלא כל מי שסובל ממצוקה נפשית מתאים באופן מדויק לכל הסימפטומים המוכרים ברפואה לגבי הפרעה כלשהי, ויהיו גם קב"נים שיבינו את זה. כדי שהקב”ן יאבחן את ההפרעה הנפשית ממנה אתה סובל אתה לא אמור להתאים לכל הסימפטומים, אבל כן לכמה מהם.
פגישה עם קב"ן אורכת בדרך כלל בין 20 דקות לשעה, ובמהלכה תישאלי על אופי המצוקה, התפקוד בשאר חייך, רקע קודם, היסטוריה משפחתית ועוד. את לא חייבת לענות על שאלות שמביכות אותך, מעמיסות עליך רגשית או שאינך יודעת את התשובה עליהן.
בסופו של דבר, הקב”ן לא מצפה שתסבירי לו בצורה רציונלית למה את לא יכולה להיות בצבא, ואין תשובות "נכונות" לשאלות שקשורות למצב הנפשי שלך. ההתרשמות שלו ממך לא תלויה רק במידע שתמסרי לו, אלא נקבעת בעיקר ברמה האינטואיטיבית של תקשורת בלתי מילולית: אופן הדיבור שלך, האווירה שאת משדרת, הבגדים שתלבשי, אופן הישיבה וההתנהגות שלך, קשר עין או היעדרו, והרושם הכללי שנוצר אצלו ממך וממצבך. למשל, אם הקב”ן שואל אותך כמה חברים יש לך ואת עונה 3-2, העיניים שלך עשויות להידלק מהמחשבה על החברים הנפלאים שלך, לשדר מצוקה בשל הבדידות שאת חשה, או לשדר פחד מהבדידות שאולי תחווי אחרי הגיוס. אין תשובה נכונה או לא נכונה ומספר החברים שלך הרי לא באמת מעניין את הקב"ן, השאלה הזו היא רק דרך שלו להבין איך את תופסת את העולם ומה המצב הנפשי שלך.
האבחון של הקב”ן תלוי בכך שהוא יזהה סימנים של מצוקה או של בעיה נפשית, לכן זכרו שמה שקשור לשיחה איתו הוא רק המצב הנפשי שלכן. לא צו המצפון שלכן, דעותיכן הפוליטיות או הקושי הכלכלי של המשפחה – אלא אם יש להם קשר למצבכן הנפשי. הקב"ן אמור להתייחס רק למצוקות ולקשיים נפשיים, ולפי זה להחליט אם יש סיבה לשחרור.
יכול להיות שתצטרכו לפגוש את הקב"ן יותר מפעם אחת בשביל לקבל זימון לפסיכיאטר צבאי, שהוא השלב הבא בהליך הפטור. בכל מקרה, בסוף כל פגישה בקשו לדעת מה מסקנות הפגישה, אם תהיה עוד פגישה ואם כן – מתי היא. נזכיר שלמרות המצב הנפשי הקשה שאתם נמצאים בו ובגללו – מה שהכי חשוב בתהליך הזה להתמיד ולהתעקש.
3| הפגישה עם הפסיכאטר הצבאי
הפסיכיאטר הצבאי אמור לאשר או לדחות את ההמלצה של הקב"ן לתת לך פרופיל 21 ולפטור אותך משירות או לתת לך תנאי שרות אחרים. הפגישה עם הפסיכיאטר הצבאי אורכת בדרך כלל כ-15 דקות, ומתקיימת אחרי שהוא קרא את המסמכים המקצועיים האזרחיים שמסרת לצבא ואת המלצות הקב"ן. בפגישה איתו תישאל שאלות שכבר נשאלת אצל הקב”ן. יעזור אם תקפיד לשמור על קו רציף בתשובות שלך ולהתייחס לאותן נקודות שפירטנו לגבי הפגישה עם הקב"ן. בנוסף לתוכן הדברים שלכן, גם הפסיכיאטר יקח בחשבון סימנים לא-מילוליים, כמו שפת הגוף והלבוש שלכן, ויאבחן את מצבכן על-פי הסימפטומים שהוא שם לב אליהם בפגישה. הפגישה עם הפסיכיאטר הצבאי חשובה וקריטית בתהליך הפטור. שם בדרך כלל מתקבלת ההחלטה הסופית: אם הוא יחליט על שחרור, תופנו לוועדה רפואית שתאשר את השחרור.
4| הוועדה הרפואית
אם הגעת לוועדה הרפואית אחרי המלצה של פסיכיאטר צבאי לקבלת פטור – אין לך מה לחשוש, את בחוץ. בכינוס הוועדה, שנמשך מספר דקות, ישאלו אותך מספר שאלות כדי לבדוק ולאמת את הנתונים שהצגת לקב"ן, ויאשרו את הפטור. ייתכן גם שיציעו לכן להתנדב לצבא. לעתים, במיוחד במקרה של מי שלא מלאו לו 18, המלש"ב או החייל לא יידרשו להגיע לוועדה, אלא רק לחתום על טופס שיאפשר לוועדה להתכנס בלי הנוכחות שלך, ולקבל את הפטור בדואר.
מוטרדים מההשלכות של פרופיל 21?
מוזמנים לקרוא:
משהו הסתבך בתהליך, או שאתם רוצים לשאול שאלות ולקבל ליווי? מוזמנים ליצור קשר:
פטור רפואי על רקע גופני
אם יש לכם בעיה בריאותית קשה, שאתם חושבים שמונעת מכם להיות כשירים לשירות צבאי, תוכלו לנסות לקבל פטור משירות על רקע זה.
אם אתם לפני גיוס או במילואים תוכלו לפנות לרופא המשפחה ולרופא מומחה המתמחה בבעיה שלכם. שלחו את המסמכים הרפואיים שתקבלו מהם למייל של מיטב (אם אתם מלש"בים) או לקצינת הקישור (אם אתם במילואים), ובקשו לראות רופא צבאי וועדה רפואית. חשוב לפנות בעניין זה כמה שיותר מוקדם, כי הליכים צבאיים נוטים להיות איטיים. ככה גם תורידו מעצמכם לחץ וגם תגדילו את הסיכויים שלכם להשתחרר. אחרי ששלחתם את המסמכים למיטב כדאי מאוד להתקשר לבדוק שהם אכן התקבלו ונמצאים בטיפול – אחרת יכול להיות שיתעלמו מהם.
אם אתם חיילים בסדיר תצטרכו לפנות לרופא הצבאי ולבקש לראות ועדה רפואית. יש סיכוי גבוה שתידרשו להביא מסמכים רפואיים מרופאים מומחים פרטיים, שיאשרו את האבחנה הרפואית. שימו לב: כחיילים בסדיר, עם התעקשות, הצבא אמור לכסות את הטיפולים ואת התרופות שלכם (אך אי אפשר להבטיח שכך יקרה). התהליך יכלול בדיקות מקיפות של מספר רופאים צבאיים ופגישה עם ועדה רפואית. המפגש עם הוועדה כולל בדיקות גופניות ושאלות על מצבכם הרפואי, שכדאי מראש להכין להן תשובות ולבסס אותן במסמכים רפואיים. הוועדה מוסמכת להחליט על מתן פטור משירות, או על שינוי של הפרופיל הצבאי שנקבע לכם. חשוב להגיע לוועדה מצויידים בכמה שיותר מסמכים רפואיים מסודרים ונגישים שמעידים על מצבכם, כך שיהיה לכם קל לאתר את המסמך הרלוונטי בכל שלב. יתכן שהיושבות בוועדה לא יהיו כל כך נחמדות, אבל אל תילחצו. הלחץ עלול לבלבל אתכם ולהקשות עליכם לענות בצורה עניינית.
הוועדה יכולה להחליט על שינוי הפרופיל שלכם לפרופיל 21, שיזכה אתכם בפטור משירות. היא יכולה גם להחליט לשנות את הפרופיל שלכם לפרופיל 24, שהמשמעות שלו היא אי כשירות זמנית בלבד. אם אתם משוכנעים שהבעיה הרפואית מונעת מכם לשרת בכלל – אתם יכולים לערער על ההחלטה בתוך 30 יום ולהתעקש לקבל פטור. זה הגוף שלכם ואתם יודעים יותר טוב מהוועדה הרפואית למה אתם מסוגלים. הבעיה שלכם עשויה להיות זמנית? זה לא מאוד משנה. השירות הצבאי הוא גם זמני, ואם תתעקשו לשים את הבריאות שלכם בעדיפות יותר גבוהה מחובת השירות, סביר מאוד שהוועדה תשתכנע ושתצליחו להוציא פרופיל 21. אם קיבלתן פרופיל 24, ניסיתן לערער ולא הצלחתן – אל חשש. תוכלו לחזור לוועדה הרפואית בתום התקופה של הפרופיל הזמני, ולבקש שוב פרופיל 21. תצטרכו שוב להביא מסמכים רפואיים, וכדאי שיהיו יותר עדכניים.