מה יקרה אם
אני לא אתגייס?
מי גייס את
הגבינה שלי?
כמה חיילים צריך
כדי להחליף נורה?
של מי
הבטחון
הזה?
אל תתנו לנו רובים
גיוס לכולם—לא בבית ספרנו

כשצה"ל מחנך את בתי הספר

יום ראשון בערב, ותיכון פסגת זאב שבירושלים נראה כמו חמ"ל. הקירות עמוסים בתמונות של חיילים, ושלטים בצבעי כחול-לבן מקדמים בברכה את פניהם של הרמטכ"ל ושר החינוך. בחדר שבקומה העליונה מצטופפים עשרות מורים ואנשי צבא במדים.

 

"המפגש שלנו הוא עם הדרג המסתער", מסביר שר החינוך גדעון סער לצוות ההוראה, "למטה יש מפקדות. המורים ואנשי הצוות החינוכי הם אלה שבמגע ישיר עם בני הנוער והתלמידים... אני מייחס חשיבות מאוד גדולה למפגש הזה".

 

הביקור המתוקשר שנערך בבית הספר הוא חלק מפרויקט הולך ומתרחב הקושר בין צה"ל למערכת החינוך. למעלה מ-15 אלף מורים ותלמידים במאות בתי ספר נטלו עד כה חלק במיזם "דרך ערך", שגיבש משרד החינוך בשיתוף משרד הביטחון והצבא, ולו הקצו הגופים 300 אלף שקלים בשנה. על פי מטרותיו הרשמיות, הפרויקט "נועד לחזק את הקשר ושיתוף הפעולה בין בית הספר לצבא" ובמסגרת הביקורים בבתי הספר, דנים הקצינים והמורים ביחסי צבא-חברה וב"חינוך לערכים" וגם בדרכים "לחזק את נכונות הנוער לשירות משמעותי בצה"ל".

 

"הציפייה שלי מהמערכת היא לא רק בשדה הלימודי אלא גם בהיבטים הערכיים", מסביר סער למורים, "עידוד השירות בצה"ל זו לא טובה שאנחנו עושים לצה"ל, זה נושא ערכי". בחוברת פנימית שהופצה מתהדר משרד החינוך בהצלחתו באמצעות "ציטוטים נבחרים" של מורים שהושפעו מהפרויקט. "צבא בשבילי זו שאלה של קיום לאומי", מצוטטת מחנכת כיתה י"א בבאר שבע, "זו המהות של העם היהודי". מורה משדרות מספרת ש"הצבא הוא הנשמה של עם ישראל, הוא חלק מהנשמה שלי".

 

כחלק מהמהלך אפשרו משרד החינוך וצה"ל לחשוף לעיני כל את נתוני הגיוס של תלמידי התיכונים על פי מחזורים, לרבות חלוקה ליחידות קרביות ולשאר החילות. "אני מוצא לנכון לברך את בית הספר", אמר למורים הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ, "אני רואה שהנתונים חיוביים ביחס לבתי ספר אחרים".

 

סער ביקש לפרט בפני הצוות את רשימת הערכים הנגזרים מהמיזם: "הערך של הגנה עצמית עבור העם שלנו... על עצמנו, על מדינתנו, אזרחינו, בכוחות עצמנו, זה ערך שצריך לחנך אליו כשלעצמו... הערך השני הוא של נשיאה בנטל השירות, בהיבט הערכי של מחויבות שלנו לתת לחברה ולמדינה, והערך השלישי הוא של אהבת המולדת".

 

תוכנית ההכנה לצה"ל בתיכון פסגת זאב מתחילה כבר בכיתה י' עם הכנה לקראת קבלת הצו הראשון, וסיורי של"ח המוקדשים ל"אהבת הארץ ומורשת קרב". בכיתה י"ב ניתן למצוא במערכת למעלה מעשר פעילויות לאורך השנה המוקדשות לצה"ל ובהן מבצע "נר, זר ודגל – הנחת זרים על קברי חללי צה"ל", שיחה עם שבוי מלחמה, יום הכנה לקראת גיוס הכולל סימולציות ועוד.

 

הידוק הקשר בין צה"ל ומערכת החינוך אף הוליד תפקיד חדש בשם "רכז הכנה לצה"ל" במימון הרשויות המקומיות. לצד הרכז אוגדן עב כרס שהפיק מנהל חברה ונוער בנושא "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל".

 

לדברי מורה שהשתתפה במיזם ובחרה שלא להזדהות בשמה, "האירוע הזה, שנמשך שעות, יוצר אינפלציה של סגידה. הוא היווה נייר לקמוס למה שהצבא עושה לנו. ברגע שהצבא מגיע, חבורה של נשים נכנסת לעמדת 'של נעליך' והאדרה לא רצונית". היא הוסיפה: "לוקחים שעות מחייהן של מורות כדי ש'גברים מהצבא יגיעו לחנך נשים ממערכת החינוך'. מה עובר לחברה הישראלית בראש? נערים בצבא יבואו להיות מפקדים של מערכת חינוך, מה הקישורים שמייחדים אותם? מה מקנה לקצין תברואה שנמצא שנתיים בצבא את ההילה שבגללה הוא בא לחנך את המחנכים? זו איוולת וזה עצוב".

 

"המורים והמורות מגויסים לכל החיים", מסביר שר החינוך, "הפרויקט הזה הוא בין הדברים היפים שמתקיימים בבתי הספר התיכונים".