
הבוקר פורסם בדהמרקר כי צה“ל, בשיתוף האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, מתכנן להרחיב את
מסלול העתודה לחינוך שלו: "עתידים להוראה". מדובר במסלול צבאי (ולא ב"פרוייקט" כפי שחוזר בידיעה)
בו בוגרי תיכון מצטיינים בלימודים ("כשהדגש ניתן לתלמידים מהפריפריה") מסיימים לימודי תואר ראשון
ותעודת הוראה באוניברסיטה העברית במימון המדינה. לאחרמכן הם עובדים (/משרתים) כמורים
(/כקצינים) בבתיספר ("בפריפריה"). המורים החדשים, שנכנסים למערכת החינוך בגיל 21 בקירוב,
מחוייבים להישאר בבתיהספר במשך 6 שנים. למרות שאין כל חדש בידיעה שפורסמה (הרי מדובר רק
במיתוג מחדש והרחבה של מסלול קיים) הפירסום מזמין בחינה של נושא המורותחיילות במערכת
החינוך ושל נושא הכשרת המורות בישראל.
יחידת המורותחיילות (כך במקור, בלשון נקבה) שהוקמה בשנת 1951 היא מהחשובות בחיל חינוך ונוער.
במסגרת היחידה משרתות חיילות בבתיספר בבקרים ובמסגרות שונות של חינוך משלים אחרהצהריים.
לאחר הטירונות, החיילת הצעירה עוברת הכשרה קצרה אךאינטנסיבית של מספר שבועות. למרות
המסגרת הצבאית, האחריות על ההכשרה (וכנראה גם חלק מהמימון) היא של משרד החינוך. לרוב את
ההכשרה מעבירות מורותחיילות "ותיקות" (לקראת שיחרור מהשירות הצבאי, כלומר בשנתן השנייה).
ההכשרה מרוכזת עלידי אזרחית: מורהחיילת משוחררת.
כבר במצב המתואר להלן בולט טשטוש הגבולות בין הצבאי לבין האזרחי. לאחר גיוסה לצבא,
המורהחיילת עוברת קורס צבאי באחריות אזרחית; הקורס מלומד על ידי חיילת, אבל הוא בריכוז של
אזרחית. לאחר מכן היא מעבירה את השירות הצבאי שלה בביתספר אזרחי לבושה מדיצבא ומקבלת
במסלול המתואר בדהמרקר, הגבולות מטשטשים עוד יותר. מכיוון שמדובר במסלול עתודה, ההכשרה
עצמה אזרחית לחלוטין, וזהה למסלול אותו עוברות סטודנטיות להוראה. לפי הידיעה, את הלימודים יממנו
משרד החינוך, האוצר והביטחון. בניגוד למורותחיילות שמשרתות בבי"ס את השירות הסדיר שלהן,
במסלול העתודה החיילות נכנסות למערכת החינוך בדרגת "קצינהאקדמאית", ורוב הנוכחות שלה בבי"ס
סביר כי בפועל תהיינה משמעויות מרחיקת לכת להבדל הזה. בעוד שהיום למורות חיילות יש תפקיד שיכול
להיות משמועתי, אבל מבחינה מערכתית לרוב יש להן תפקיד מעט צדדי (מתרגלות, עוזרות למורות, חינוך
חברתי, הכנה לצבא וכו'). במסלול העתודה המצב עתיד להיות שונה: המורות הצעירות מגיעות כאשר בידן
הכשרה כמו של כל מורה חדשה במערכת. הן אינן מועסקות משרד החינוך, ולמנהלת ביתהספר אין צורך
להאבק על תקנים עבורן. חשוב מכך: בעוד שכרבע מהמורות החדשות במערכת עוזבות אחרי השנה
הראשונה (נתוני 2007); המורותקצינות מחוייבות להישאר שש שנים במערכת, מה שהופך את מעמדן
לכן לא אתפלא אם מנהלות ביתהספר יקפצו כמוצאות שלל רב על המורות החדשות, וכי תפקידן של
המורותבמדים בבי"ס יהפוך להיות משמעותי הרבה יותר. הרי באמת שאין כל סיבה
בשנים האחרונות משרד החינוך יוצא במספר רב יחסית של תוכניות שמטרתן להכניס "חומר איכותי" יותר
למערכת החינוך. הכוונה בעיקר לגברים משכילים שילמדו את המקצועות החשובים כלומר מתמטיקה,
אנגלית ומדעים. בין השאר מדובר בתוכניות שאמורות למשוך עובדי הייטק, מצטיינים באקדמיה, תלמידי
המבנה של התוכניות דומה: לימודים מסובסדים במסגרות מוכרות, לרוב הלימודים שונים ונפרדים מאלו
שבמסגרת הכשרת מורים רגילה; הפנייה להוראת המקצועות "החשובים" בפריפריה; והתחייבות למספר
שנים בהוראה. פעמים רבות נבדקת האפשרות למתן שכר גבוהה מזה של מורות מתחילות לבוגרי
"שכר" מהצבא.
תעשה בשירות קבע.
בבי"ס ליציב מזה של שאר המורות החדשות.
שהמורהחיילתקצינהעתודאית לא תחנך כיתה, לדוגמא.
תואר שני וכו'.
התוכניות האלו, אבל לבסוף ההטבות ניתנות מחוץ לתלוש המשכורת הבסיסי.
מעניין לראות כיצד מסלול "עתידים להוראה" עוקף את שאלת השכר. המורות החדשות, שחלק ניכר
מתקופת ההתחייבות שלהן תעשה בשירותקבע ישתכרו באופן משמעותי יותר מכל מורה מתחילה
אחרת בעלת תואר ראשון. אבל בניגוד לשאר הפרוייקטים אותם הזכרתי, במקרה הנוכחי אין אפשרות
לדרוש השוואת תנאים מכיוון שהמורות אינן מקבלות את שכרן ממשרד החינוך או מהעירייות השונות,
המשותף לכל התוכניות האלה, כולל זו אשר קראנו עליה בעיתון הבוקר, הוא הבעת חוסר אמון במערכת
הכשרת המורות הסטנדרטית: במכללות להוראה ובפקולטות לחינוך באוניברסיטה. לטווח ארוך, מדובר
במקרה, או שלא, הדברים שלי קיבלו ייצוג גרפי בבחירה של עורך דהמרקר בדבר התמונה שתעטר את
ההפנייה מהעמוד הראשון לידיעה. בתמונה: חצאית צבאית ורגליים, גרביים ונעליים, יד ורובה. כמקובל
בתמונות סקסיסטיות גוף האשה חתוך מהמותניים ומעלה. עלינו, הקוראים, להשלים את התמונה: ככל
זוהי אכן דמות המורה שמצטיירת בידיעה: במדים, ללא פנים וללא אישיות. תמונת אילוסטרציה, למצולמת
אלא מצה"ל.
בחוסר אמון במורותלעתיד של ישראל.
הנראה מדובר בחיילת.
יש קשר לכתבה.