מה יקרה אם
אני לא אתגייס?
מי גייס את
הגבינה שלי?
כמה חיילים צריך
כדי להחליף נורה?
של מי
הבטחון
הזה?
אל תתנו לנו רובים
גיוס לכולם—לא בבית ספרנו

דיווחים מבית-הדין הצבאי

עו"ד חנין במשפט סרבני הכיבוש: פקודה לסרבן להתגייס היא בלתי חוקית - הוא לא חייב לציית "חופש המצפון הוא חלק מהמהפיכה החוקתית שנקבעה בפסיקות בית המשפט העליון" "בשום מקום לא נגרמה אנרכיה בגלל סרבנות, בהרבה מקומות קרו אסונות בגלל צייתנות-יתר"

150 מתומכי הסרבנים הפגינו מול בנין בית הדין וקראו "הסרבנים הם גיבורים"

"שלטונות צה"ל עוברים על החוק בכך שהם מתעלמים מן המהפכה החוקתית שהתחוללה בישראל בעשר השנים האחרונות, ואשר מחייבת אותם להעניק פטור לסרבני מצפון . כבר היום, חופש המצפון הוא זכות חוקתית המוכרת בחוק הישראלי, וזאת מאז נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חוק זה נותן מעמד על-חוקי מחייב לזכויות האדם הבסיסיות ובתוכן חופש המצפון. שלטונות צה"ל אינם יכולים יותר להתייחס לפטור מטעמי מצפון כמין טובה שהם יכולים לתת או לא לתת על פי שיקול דעתם. חופש המצפון הוא זכות בסיסית המובטחת על פי חוק לכל אזרחי ישראל, וכל רשויות המדינה כולל רשויות צה"ל מחויבות לשמור על זכות זאת ולהכיר בה. על כן, כאשר שלטונות הצבא נותנים לסרבן מצפון פקודה להתגייס, זאת היא פקודה בלתי חוקית שהסרבן אינו מחויב לציית לה, ובית הדין צריך למצוא את חמשת הנאשמים זכאים מן האישום של סירוב פקודה" אמר הבוקר בבית הדין הצבאי עו"ד דב חנין, שקרא את סיכומי ההגנה במשפטם של חמשת סרבני המצפון חגי מטר, מתן קמינר, שימרי צמרת, אדם מאור ונועם בהט הכלואים זה יותר משנה ועומדים לדין צבאי בגלל סירובם להתגייס לצבא כיבוש המדכא עם אחר.

לפני פתיחת הדיון הפגינו לפני בנין בית הדין כ150- מהורי ותומכי הסרבנים, אשר נשאו כרזות בנוסח "המצפון בכלא - הטפשות בשלטון" ו"שירות אזרחי לסרבני המצפון!" וקראו קריאות קצובות "הכיבוש מביא טרור - הסרבן הוא הגיבור". בהפגנה ובדיון המשפטי שאחריה נכחו גם חברי הכנסת רומן ברונפמן, עיסאם מחול ומוחמד ברקה והח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי.

בדבריו הרבה עו"ד חנין לצטט מדבריו ופסקי דינו של השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, וכן של שופטים אחרים ושל מומחים משפטיים ידועי שם בארץ ובעולם. "על פי קביעת נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והשופטת דורית בייניש, מותר לפגוע בזכות יסוד חוקתית רק אם קיימת ודאות קרובה או חשש ממשי לפגיעה בערך חברתי אחר, וגם אז מותר לנקוט באמצעי רק אם אותה המטרה לא תושג באמצעי פוגע פחות. הצבא לא ניסה כלל להוכיח כי היה עליו לגייס בכח את הסרבנים ולפגוע בכך פגיעה קשה בחופש המצפון שלהם, וכי הדבר היה הכרחי כדי לקיים את בטחון המדינה או את השוויון בפני החוק. היה לצבא מאד קשה להוכיח זאת, והוא בכלל לא ניסה. במה היו נפגעים בטחון המדינה או השוויון בפני החוק אם במקום לעמוד למשפט ולשבת בכלא, חמשת הצעירים האלה היו מבצעים שירות אזרחי אלטרנטיבי לטובת החברה הישראלית למשך שלוש שנים, כפי שהם הביעו נכונות לבצע?"

עו"ד חנין דחה מכל וכל את טענת התובע כי הכרה בחופש המצפון תגרום אנרכיה. "חופש המצפון אינו נותן לכל אחד זכות לעשות כל דבר. הוא נותן לאדם זכות להימנע ממעשים הנוגדים את התחושה המוסרית הפנימית העמוקה ביותר שלו, תחושה של טוב ורע, של מותר ואסור, שהוא אינו מכון בשום אופן לעבור עליה. חמשת הנאשמים במשפט זה הרימו את נטל ההוכחה והראו כי התנגדותם לשלטון הכיבוש על בני העם הפלסטיני היא אכן עניין מצפוני עמוק".

"כל הטענות על 'אנרכיה' הן כוזבות" הוסיף עו"ד חנין. "אין בהיסטוריה אפילו מקרה אחד של חברה שהתפוררה בגלל סרבנות מצפונית, אבל ישנם בהיסטוריה עשרות מקרים של אסונות ומעשי זוועה נוראים שנגרמו בגלל עודף של צייתנות בלתי מצפונית ונכונות של אנשים לשתף פעולה עם מעשי רשע. ניסויים שערכו פסיכולוגים חברתיים הראו כי יש בחברה האנושית נטיה חזקה להשלים עם מעשי זוועה ואף ליטול בהם חלק, לאו דווקא מתוך סאדיזם או אכזריות לשמה אלא פשוט מתוך ציות למי שנתפס כבעל סמכות. לכן על החברה להוקיר את מי שמוכן לשחות נגד הזרם."

עו"ד חנין הזכיר את הפילוסוף האמריקאי דיויד תורו, שישב בכלא בשנת 1846 בשל סירובו לשלם מסים שנועדו למימון המלחמה בה כבשה ארה"ב את מכסיקו, וציין כי כתביו של תורו בהם הסביר והצדיק את סרבנותו נחשבים כיום כנסי צאן ברזל של התרבות האמריקאית והעולמית. כמו כן הזכיר את הרייט טובמן, שנלחמה נגד העבדות במאה ה19- ויצאה לשחרר עבדים מבעליהם ולהבריח אותם אל החופש. "בזמנה, הרייט טובמן הייתה עבריינית פלילית. היא הפרה את החוק בכוונה תחילה ובמצח נחושה, פגעה פגיעה חמורה בזכות הקניין ו'גנבה' את העבדים שנחשבו כרכושם של בעלי האחוזות בדרום ארה"ב. היום היא נחשבת כגיבורה ואילו בעלי העבדים והנוגשים המצליפים הם הנחשבים כפושעים" אמר עו"ד חנין.

בסיום סיכומי ההגנה ביקש אב בית הדין, אל"מ אבי לוי, את תגובת התובע ירון קוסטליץ לטיעוניו של עו"ד חנין. קוסטליץ טען בתגובה כי עתירתו של הסרבן סגן (מיל.) דוד זונשיין נדונה כבר אחרי שהתחוללה "המהפכה החוקתית" ולמרות זאת בג"צ דחה את עתירתו. עו"ד חנין הגיב ואמר כי כי בג"צ זונשיין התיחס לסרבני שטחים, המוכנים לשרת בצבא אך מתנגדים לפקודה ספציפית, ואת זאת קבע בג"צ כתופעה בלתי לגיטימית העלולה לפורר את הצבא. "שופטי בג"צ קבעו שאין להכניס ויכוחים פוליטיים לתוך הצבא, אך הנאשמים במשפט הנוכחי אינם מבקשים לעשות זאת - להיפך, כל הבעיה היא שהם רוצים ודורשים להישאר מחוץ למסגרת הצבא ואילו הצבא הוא זה שמנסה להכניס אותם לתוך שורותיו כנגד רצונם."

אב בית הדין הודה לתובע ולסנגור על העבודה הרבה שהשקיעו בניהול המשפט וציין כי המדובר במקרה קשה ומסובך, וכי צפויים כמה וכמה שבועות עד שינתן פסק הדין.

***

הסרבן יוני בו ארצי: "בית הדין הרשיע אותי טכנית אך הכיר בכנות אמונתי הפציפיסטית" פרקליטו, עו"ד מיכאל ספרד: "כל טענותינו כנגד רשויות הצבא ויחסן ליוני התקבלו. שלושה שופטי בית דין צבאי קבעו פה אחד שהוא פציפיסט, לא היה דבר כזה בתולדות המדינה עכשיו הכדור אצל הפצ"ר שצריך להחליט בפנית בית הדין לקיים דיון חוזר בעניינו של בן ארצי"

"אני מרוצה עד כמה שאפשר להיות מרוצה מבית דין צבאי. שלשות השופטים יצאו מגדרם לציין שאני אמין ושהם מאמינים לי ומקבלים את כנות ההשקפות הפציפיסטיות שלי ודחו לחלוטין את כל טענות התביעה בנושא הזה ואת החלטות 'ועדת המצפון' שקבעה שאינני פציפיסט. בצורה טכנית לחלוטין הם נאלצו להרשיע אותי על סירוב פקודה" אמר הפציפיסט סרבן המצפון יוני בן ארצי באולם בית הדין הצבאי ביפו, לאחר ששמע את פסק הדין בו נמצא אשם בסירוב לפקודה להתגייס לצה"ל.

אולם בית הדין היה מלא מפה אל פה בסרבנים ותומכיהם ונציגי התקשורת הישראלית והבינלאומית, וכן משקיפים של ארגוני זכויות אדם שונים, כאשר אב בית הדין אל"מ אבי לוי קרא את פסק הדין במשך כשעה. בגזר הדין מתחו השופטים ביקורת רבה על 'ועדת המצפון' הצבאית והחלטתה שלא להעניק לבן ארצי פטור משירות, והזכירו כי בעדותו של יו"ר הועדה אל"מ שמחי נחשפו ליקויים רבים בדרכי עבודתה כגון העדר קריטריונים והנחיות ברורות. "אל"מ שמחי העיד ביושר ולא נמנע מלחשוף ליקויים שהוא היה אחראי להם" ציינו השופטים.

הם ציינו במפורש ופה אחד, כי התרשמו מכנות השקפותיו הפציפיסטיות של יוני בן ארצי, שהעיד בפניהם, ודחו את טיעוני הועדה כנגדו וכן את ניסיונות התביעה לערער על כנות השקפות אלה. "הועדה טענה כי בן ארצי רצה פטור משירות מטעמי נוחות אישית. אי אפשר להמשיך לאמר זאת לאחר שבילה תקופה ממושכת בכלא בשל השקפותיו ודחה הצעות חוזרות של קצינים בכירים לשרת בצבא בתנאי שרות קלים ונוחים" קבעו השופטים בפסק דינם. כמו כן דחו את טענת התביעה כי השתתפותו של יוני בעצרת של 'יש גבול' מעידה שהוא סרבן פוליטי ולא מצפוני. "אין סתירה בין פציפיזם בין דעה פוליטית, ובהחלט סביר שפציפיסט יתנגד לשלטון ישראל מעבר לקו הירוק ויתמוך במי שמסרב לשרת שם. היינו מתפלאים אילו הביע בן ארצי דעות אחרות מאשר אלה" כתבו השופטים.

עם זאת, קבעו השופטים כי בית הדין הצבאי אינו ערכאת ערעור על החלטות ועדת המצפון של צה"ל, שהוקמה כדין כדי לדון בנושאים אלה, וכי הפקודה שניתנה לבן ארצי ודרשה ממנו להתחייל היתה פקודה חוקית ועל כן יש להרשיע את בן ארצי על סירובו לפקודה זו. בו בזמן, כללו השופטים בפסק הדין המלצה חזקה לשלטונות צה"ל ולשר הביטחון לדון מחדש בעניינו של יוני בן ארצי ולכנס מחדש את ועדת המצפון כדי שתקיים דיון חוזר בעניינו. זוהי הפעם השניה שבה בית הדין פונה בפניה כזאת אל שלטונות צה"ל. לפני מספר חודשים הקפיא בית הדין את הליכי המשפט ופנה לצבא לכנס את ועדת המצפון, אך פנייתו נדחתה ע"י ראש מנהל גיוס.

"הכדור נמצא עכשיו אצל הפרקליט הצבאי הראשי שצריך להחליט באשר להמצלה זאת של בית הדין. עד שלא תתקבל החלטת הפרקליט בעניין זה אין בכלל מה לדון על עונש כלשהוא" אומר עו"ד מיכאל ספרד, פרקליטו של בן ארצי. "אני במקום המערכת הצבאית הייתי חושב הרבה לפני שידחו שוב את הפניה הזאת. התביעה בהחלט לא יצאה טוב מהמשפט הזה, למרות ההרשעה. הם ניסו להביא פיל ויצא להם בקושי חד תאי מפרפר. בית הדין דחה אחד לאחד את כל טיעוניהם וקיבל את עמדת ההגנה בנושא המהותי שעמד כאן לדיון, והוא לא השאלה אם הגיע לבקו"ם וקיבל פקודה, אלא השאלה האם הוא פציפיסט אמיתי ואיך נהגה בו ועדת המצפון. בית דין צבאי, שלושה שופטים פה אחד , קבעו שהוא פציפיסט כנה והצבא נהג בו לא בסדר. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה. בית הדין הצבאי, בשר מבשרו של צה"ל, דורש משלטונות הצבא לדון שוב בעניין ולתקן את העוול המשווע שעשו לצעיר הזה, להפסיק את ההתעללות בו והמאסר המתמשך." אמר עו"ד ספרד.


יומני הכלא של הסרבן שימרי צמרת - באתר:
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=category&path=225.