On June 14th, 2013, War restisters International held a International day of action For Military-Free Education and Research. New profile joined activists around the world in a street theatre direct action in Tel-Aviv.
On June 14th, 2013, War restisters International held a International day of action For Military-Free Education and Research. New profile joined activists around the world in a street theatre direct action in Tel-Aviv.
מערכת החינוך המשובש מנסה בכל משאביה לעוות לי את התפיסה. פולין, יום בעקבות לוחמים, גדנ"ע וימי זיכרון. אני מסיימת בקרוב 12 שנות לימוד ואין שמחה ממני להשאיר מאחור את העכבר מעבדה שהייתי עבור המערכת; כלי קיבול לרעיונות האלימים שלה. צברתי הרבה כעס ושאלות וביום הזיכרון האחרון התיישבתי לכתוב אותן. הצטרף אליי עוד חבר מהשכבה ויחד יזמנו מפגש אלטרנטיבי ביום הזיכרון בבית הספר. תלינו שלט על לוח מודעות שמזמין את כל קהילת בית הספר למפגש בו ננסה לפרוץ את ההגבלות בשיח שמבקשת מערכת החינוך לקבע, ולנהל דיון אמיתי על יום הזיכרון. הגיעו בערך 20 אנשים מכל השכבות ומורה אחת.
מן העיתונות: צה"ל מגייס תלמידי תיכון לחיל התקשוב. ה"שוחרים" עולים על מדים החל מכיתה י' ומקבלים הכשרה טכנולוגית לשירות בחיל. אל שתי הכיתות שכבר פועלות בקרית גת ורחובות יצטרפו חמש כיתות השנה. בחיל התקשוב מסבירים: "המוטו הוא לקצר את משך ההכשרה לשירות בחיל כדי שהצעירים ישובצו במהירות בתפקידים שלהם. גם לאור קיצור השירות, היה צריך למצוא פטנט לקצר את ההכשרה הדרושה. לכן אנחנו מתחילים להשפיע על תכנים לפני הגיוס לצבא, והחבר'ה האלו יוכלו להגיע יותר מוכנים לשירות הפעיל." עוד נמסר, שכחלק מהמעבר המתוכנן לבסיסים ההדרכה והתמיכה בקריית הבה"דים סמוך לבאר שבע, ניכרת השקעה רבה בפריפריה הדרומית, ומשם ינסו באגף התקשוב לשאוב "שוחרים" מתאימים.
* * *
ישיבת סיכום והערכה של ראש אג"ת ועוזריו, אי-שם בקריה
מתוך הבלוג "החברים של ג'ורג'":
אין שום סיבה ללמד ילדים ישראלים על כלי נשק כימיים, או על טווח הרקטות שבידי האויב. מה בדיוק הם אמורים לעשות עם המידע הזה? כלומר, אם ישראל היתה מדינה נורמלית, לא היתה סיבה כזו. ישראל איננה כזו: היא מדינה מיליטריסטית עד לשד עצמותיה. ספק אם יש הרבה מדינות אחרות שמרשות לקציני צבא להכנס לבתי הספר כדי להפחיד את התלמידים.
הכנה לצה"ל באתר חיל חינוך—פעילות בתיכונים
תלמידי תיכון מנסחים שבועת אמונים לצה"ל
משחקי פאתוס ביום הזיכרון
תלמידי בי"ס מחלקים חבילות לחיילים
כניסת קצינים לבתי ספר (נקודות שונות—כאן, וכאן)
ראשון לציון "העיר המובילה בגיוס לצה"ל" ; עוד מראשון לציון—פרויקט "אחרי!" בשיתוף סטודנטים.
"עץ ערכים" של בתי ספר בירושלים, בין השאר מודד גיוס לצבא
הכנה לצה"ל במתנ"סים בקרית אתא.
הכירו את בני הנוער הכי מורעלים שיש
גדנ"ע בבית הספר
טקס יום הזיכרון, עירוני ה', ת"א
צה"ל עורך אימונים קרביים בתיכון אליאנס
השקר הגדול על משתמטי צפון תל אביב
מפקד מיט"ב על אחוזי גיוס נמוכים של תיכונים בתל-אביב
אחוזי גיוס בבתי ספר בתל-אביב—ותגובות המנהלים לאחוזי הגיוס אצלם
דו"ח פרופיל חדש על גיוס ילדים בישראל (2004)
מאמרים נוספים בנושא באתר פרופיל חדש
מתוך הבלוג "מסתבר שחינוך זה פוליטי":
כאשר אני בוחנת את מערכת החינוך שבה "סרבנות גדנ"ע" היא סטייה, מערכת חינוך שבה הדמות החינוכית הראויה לילדות וילדים במצוקה היא חיילת במדים, מערכת חינוך שבה מורים יתוגמלו לא על היכולת שלהם לקדם ילדים וילדות לאושר ולמימוש עצמי וחברתי, אלא לשירות המדינה וצעדיה הפוליטיים, כאשר אני בוחנת מערכת חינוך כזו, נראה לי כל הסיפור הזה כתכנית ריאליטי אחת גדולה: "חייל נולד" אם תרצו. במצב כזה מערכת החינוך אינה מערכת תהליכית בה צומחים הילדים והילדות, מתפתחים, חווים התקדמות ורגרסיה, מתבגרים ונהיים צעירים חולמים ומשכילים. אלא, מערכת החינוך היא תחרות. תחרות שבסופה מנצח החייל הקרבי יותר, הלוחם הטוב יותר, האדם העיוור יותר, האכזרי יותר, הקסנופובי יותר.
הנחיות חדשות להנחלת הציונות בגנים:
"כל שבוע חדש ייפתח בטקס שיכלול את הנפת דגל המדינה ושירת ההמנון."
"בנוסף לטקס הסמלי, על פי ההנחיות החדשות הגננות מחויבות ללמד את הילדים לפחות אחת לשבוע על סמלי המדינה."
"על פי דרישת משרד החינוך, הגננות יאמנו את הילדים בשירת "התקווה". על הילדים לדעת לשיר את ההמנון עד ליום העצמאות."
"המינהל הפדגוגי והאגף לחינוך יסודי במשרד החינוך יפקחו על ביצוע ההנחיה וידווחו כמה גננות אכן עומדות ביעד."
רב שיח